השתלה בביקור אחד: מתי זה אפשרי ומתי לא
השתלה וכתר זמני באותו ביקור נשמעים מפתים. נסביר למי הפרוטוקול הזה מתאים ולמי עדיף המסלול הקלאסי.
השתלה מיידית היא פרוטוקול שבו השתל מוכנס מיד לאחר עקירת השן, ולעיתים באותו ביקור מקובע גם כתר זמני. המטופל יוצא מהמרפאה עם שן במקום, ולא עם חלל ריק.
מתי זה אפשרי
התנאי המרכזי הוא נפח עצם מספיק ואיכותי והיעדר דלקת חריפה באזור העקירה. אי אפשר להעריך זאת בעין: נדרש צילום CT שממנו רואים את גובה העצם, צפיפותה ומיקום המבנים האנטומיים החשובים.
- העקירה מתוכננת ולא מתבצעת בזמן התלקחות
- דפנות המכתשית שלמות ויש מספיק עצם ליציבות ראשונית
- אין דלקת חניכיים פעילה או עששת לא מטופלת בסביבה
- המצב הבריאותי הכללי מאפשר ניתוח
מתי עדיף להמתין
אם היה תהליך מוגלתי סביב השן, או שהעצם דקה ואין ממנה מספיק, המהירות פועלת נגד התוצאה. במקרים כאלה אנחנו מכינים תחילה את האזור בהשתלת עצם, נותנים לרקמות להחלים, ומכניסים את השתל בשלב שני. זה לוקח יותר זמן אבל צפוי הרבה יותר.
ההבדל בין הפרוטוקולים אינו בכך שאחד מהם מודרני יותר. שניהם בשימוש כבר עשורים, והבחירה נעשית לפי הצילום והתמונה הקלינית, לא לפי הרצון לחסוך זמן.